פרויקטי תשתית רחבי היקף הצפויים בישראל בשנים 2025-2029

בשנים הקרובות ישראל צפויה להשקיע סכומים גדולים בפרויקטי תשתית, בעיקר בתחומי התחבורה הציבורית, האנרגיה, המים, הסביבה והלוגיסטיקה. השקעות אלו נובעות מגידול מהיר באוכלוסייה ומהצורך לצמצם פערי תשתית שנוצרו לאורך השנים.

לשם קבלת תמונת מצב עדכנית, מומלץ לעיין בתוכנית הממשלתית הרב־שנתית "תשתית לצמיחה 2025". תוכנית זו כוללת פרויקטים בהיקף של 100 מיליון ש״ח ומעלה, שביצועם החל או צפוי להתחיל בין השנים 2023-2027. מטרת הפרויקטים היא לחזק את הכלכלה הישראלית ולתמוך בצמיחתה.

התוכנית כוללת פרויקטים לאומיים רבים בתחומי התחבורה, האנרגיה, המים והסביבה, ומבטאת שינוי בגישת המדינה: פיתוח תשתיות נתפס כיום ככלי מרכזי לצמיחה כלכלית, ולא רק כתגובה לצרכים מיידיים. לפרויקטים אלו צפויה השפעה ישירה על יזמים, קבלנים, חברות תעשייה, ספקי טכנולוגיה וחברות בינלאומיות הפועלות בישראל.

עם זאת, יש לציין כי המלחמה השפיעה על חלק מהפרויקטים, הן מבחינת תקציב והן מבחינת לוחות זמנים. בחלק מהמקרים נרשמו עיכובים, שינויים בתקציב או שינויי סדרי עדיפויות, בין היתר בשל הפניית משאבים לצרכים ביטחוניים ועניינים דחופים.

מצב זה יוצר חוסר ודאות לגבי מועדי הביצוע של חלק מהפרויקטים, ומחייב את הגורמים המעורבים לפעול בגמישות ולנהל סיכונים בצורה זהירה. יחד עם זאת, מדובר בהתאמות זמניות ולא בשינוי מדיניות כולל.

המגמה הכללית ברורה: מדינת ישראל ממשיכה לקדם השקעות תשתית בהיקפים חסרי תקדים, מתוך תפיסה שתשתיות אזרחיות חזקות הן בסיס להתאוששות כלכלית, לפעילות רציפה של המשק ולפיתוח ארוך טווח. גם בתקופה של אתגרים ביטחוניים, התשתיות נתפסות כמרכיב מרכזי ביציבות המדינה וביכולת המשק להתמודד עם משברים עתידיים.

להלן מספר דוגמאות בולטות לפרויקטי תחבורה מרכזיים הצפויים בישראל בשנים הקרובות:

1. תחבורה מטרופולינית: המטרו והרכבת הקלה בגוש דן

פרויקט מטרו גוש דן (M1, M2, M3) הוא פרויקט התחבורה הציבורי הגדול ביותר בישראל. מדובר באחד מפרויקטי התשתית המורכבים והיקרים ביותר שבוצעו אי פעם במדינה. מטרת הפרויקט היא להקים מערכת רכבות תת קרקעית רחבה שתיתן מענה לצרכי התחבורה של אזור תל אביב והמרכז בעשורים הקרובים.

קו M1 מתוכנן כקו תת־קרקעי באורך של כ־85 קילומטרים, מצפון לדרום. הקו צפוי לעבור בין ערים מרכזיות במטרופולין, ובהן רעננה, הרצליה, תל אביב, ראשון לציון ורחובות. היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ־150 מיליארד ש״ח, ותחילת העבודות צפויה, נכון לעכשיו, סביב שנת 2026.קו M2 מתוכנן כקו מזרח–מערב באורך של כ־25 קילומטרים, אשר יחבר בין אזורים מרכזיים במטרופולין ויצור חיבורים רוחביים למערכת הקווים הקיימת והמתוכננת.

קו M2 מתוכנן כקו מזרח–מערב באורך של כ־25 קילומטרים. הקו יחבר בין אזורים מרכזיים במטרופולין ויאפשר חיבורים נוחים למערכת הקווים הקיימת והמתוכננת, ובכך ישפר את הנגישות והקישוריות בין חלקי האזור.

במקביל לפרויקט המטרו, נמשכת ההתקדמות גם בפרויקטי הרכבת הקלה בתל אביב והסביבה. הקו האדום כבר הושלם ונמצא בפעילות, ואילו הקו הירוק והקו הסגול מצויים בשלבי ביצוע שונים.

יחד, פרויקטים אלה צפויים לשנות באופן משמעותי את מערך התחבורה הציבורית במרכז הארץ, ולהשפיע על אופן ההתניידות, על הפיתוח העירוני ועל הפעילות הכלכלית באזור.

2. ירושלים: התרחבות רשת הרכבת הקלה

בירושלים מקדמים פרויקטים משמעותיים להרחבת רשת הרכבת הקלה. בין היתר, מקימים את פרויקט JNET הכולל את הארכת הקו האדום והקמת הקו הירוק. בנוסף, מקימים גם הקו הכחול המוגדר בתוכניות כפרויקט מרכזי נוסף.

3. מסילות ברזל "כבדות": קיבולת, חשמול וחיבורים

כדי לאפשר הפעלה מתקדמת ויעילה של רשת הרכבות הארצית, התוכנית כוללת פרויקטים מרכזיים במסילות הברזל הכבדות, ובהם:

• המסילה הרביעית באיילון: הרחבת הציר הרגיש והעמוס ביותר במדינה, המהווה צוואר בקבוק מרכזי במערכת הרכבות הארצית. פרויקט זה צפוי לאפשר הגדלה משמעותית של תדירות הרכבות, צמצום זמני נסיעה ושיפור עמידות המערכת בשעות שיא.
• חשמול מסילות הרכבת: הקמת הנעה חשמלית בפריסה ארצית, הכוללת שדרוג תשתיות, התאמת צי הרכבות ושיפור יכולות התפעול והבקרה. מהלך זה צפוי להגדיל את קיבולת המערכת, לשפר את האמינות והדיוק בלוחות הזמנים, להפחית עלויות תפעול בטווח הארוך ולצמצם זיהום אוויר ופליטות גזי חממה.

בנוסף, פרויקטים אלו מהווים בסיס לחיזוק החיבורים בין רשת המסילות הכבדות למערכות תחבורה משלימות, לרבות רכבות פרבריות, רכבות קלות ומערכות מטרו עתידיות, ובכך תורמים ליצירת רשת תחבורה משולבת, יעילה ובת־קיימא בקנה מידה לאומי.

4. הצפון: רכבת קלה חיפה-נצרת (נופית).

אחד הפרויקטים הבולטים מחוץ לגוש דן הוא קו הרכבת הקלה "נופית" חיפה-נצרת, המשתרע לאורך כ־41 ק״מ וכולל כ־20 תחנות. הקו, המוגדר כיום כפרויקט בהקמה, נועד לחבר בין המטרופולין החיפאי לבין אזור נצרת והיישובים שלאורך התוואי, ולשפר באופן משמעותי את הנגישות והקישוריות בצפון הארץ.

הפרויקט צפוי לספק חלופה תחבורתית יעילה לרכב הפרטי, להפחית עומסי תנועה בכבישים הבין־עירוניים, ולתמוך בפיתוח כלכלי, תעסוקתי ומרחבי באזור הצפון. בנוסף, הקו משתלב בתפיסה רחבה של פיתוח מערכות תחבורה ציבורית עתירות נוסעים בפריפריה, תוך חיזוק החיבור בין מרכזי תעסוקה, חינוך ושירותים ציבוריים.

5. מדיניות גודש: אגרות גודש בגוש דן

מעבר לפיתוח תשתיות פיזיות, מקודמת מדיניות של אגרת גודש במטרופולין גוש דן.  לפי פרסומים כלכליים, מדובר במהלך המצוי בשלבי קידום מכרזיים ורגולטוריים, כאשר היעד לכניסתו לתוקף הוא סביב שנת 2027, בכפוף להחלטות ממשלה, להסדרה רגולטורית ולעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו.

6. תעופה: הרחבת נתב״ג ושדרוגי קיבולת

בתוכנית נכלל פרויקט משמעותי להרחבת תשתיות נתב״ג, הכולל תכנון והקמה של מבני טרמינל נוספים. בין היתר מתוכננים מבנה טרמינל קרקעי בצמוד לטרמינל 3 והקמת זרוע נוספת, בעלות מוערכת של כ־2.28 מיליארד ש״ח. הפרויקט מצוי בשלבי תכנון מתקדמים, עם יעדי מכרז ותחילת ביצוע בשנים הקרובות.

בנוסף, גורמים בינלאומיים מצביעים על אפשרות לקידום שדה תעופה בינלאומי נוסף, או מספר שדות נוספים, כפרויקט PPP לאומי. עם זאת, היתכנות הפרויקט והמדיניות לגביו עשויות להשתנות בהתאם להחלטות ממשלה ושיקולים תכנוניים.

7. מים: מתקני התפלה והולכה

ישראל ממשיכה לחזק עצמאות מים באמצעות מתקני התפלה ותשתיות הולכה:

• שורק ב׳ -מתקן התפלה המופיע עם ציון מפורש של עיכוב עקב המלחמה, ועלות מוערכת של כ־1.7 מיליארד ₪.
• אשקלון 2027- מתקן התפלה נוסף בהיקף דומה (גם כן כ־1.7 מיליארד ₪ בתוכנית), עם מועדי מכרז/הקמה לשנים הקרובות.
• גליל מערבי – שילוב מתקן התפלה ותשתיות חיבור/אגירה כחלק מתוכנית רחבה לצפון.

8. אנרגיה: גז טבעי, הסבות פחם־לגז, סולארי ואגירה

גז טבעי ותשתיות הולכה

התוכנית כוללת פרויקטים רחבי היקף בתחום הולכת הגז הטבעי, ובהם הקמת קווי הולכה חדשים והרחבת תשתיות קיימות, לצורך הגדלת קיבולת, חיזוק אמינות האספקה ותמיכה בהסבת יחידות ייצור חשמל מפחם לגז:

• רמת חובב-ניצנה – הקמת קו נוסף, המוגדר כנתיב לייצוא גז למצרים, הכולל גם תחנת דחיסה.
• קו ימי אשדוד-אשקלון- פרויקט שנועד להגדלת היקף הייצוא ולחיבור יחידות ייצור בתחנת הכוח רוטנברג המוסבות מפחם לגז. צוין כי העבודות הושפעו מהמלחמה, ובהתאם לכך עודכנו לוחות הזמנים.
• קו ימי חדרה – קו ייעודי לחיבור תחנת הכוח אורות רבין, כחלק מהסבת יחידות פחמיות (5–6) להפעלה בגז טבעי, עם עדכוני סטטוס הנוגעים להתקדמות העבודות ולעצירות תפעוליות.

מעבר לאנרגיה מתחדשת ואגירה

לצד פיתוח תשתיות הגז, הממשלה מקדמת מעבר הדרגתי לאנרגיה מתחדשת, במטרה להגיע ל־30%  ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. לפי דיווחים משנת 2025, כ־15% מייצור החשמל בישראל מקורו באנרגיות מתחדשות, בעיקר אנרגיה סולארית, וכ־70% בגז טבעי.

המדיניות מתמקדת בהרחבת ייצור חשמל מבוזר, ובכלל זה התקנת מערכות סולאריות על גגות מבנים, לצד קידום תשתיות תומכות. במסגרת זו דווח על מכרזים והסדרות רגולטוריות להקמת מערכות אגירת חשמל בהיקפים גדולים, הנחשבות לרכיב חיוני לשילוב נרחב ויציב של אנרגיה סולארית ברשת החשמל.

9. סביבה ופסולת: מתקני  Waste-to-Energy   

משרד ממשלתי דיווח על הגשת הצעות במכרז להקמת מתקן למיון והשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב, הנחשב למהלך ראשון מסוגו בישראל בהיקף זה. הפרויקט מהווה חלק ממדיניות רחבה לקידום פתרונות טיפול מתקדמים בפסולת, ובמקביל נקבעים יעדים לאומיים להרחבת תשתיות מיחזור וטיפול בפסולת ולהפחתת היקפי ההטמנה עד שנת 2030.

10. לוגיסטיקה ונמלים: הגדלת קיבולת סחר

נמל המפרץ בחיפה (Haifa Bay Port) מוצג כתוספת קיבולת מרכזית שנועדה לתת מענה לצמיחת היקפי הסחר של ישראל ולהתאמת ענף הנמלים לאוניות גדולות יותר. הפרויקט משתלב במהלך רחב לחיזוק שרשראות האספקה, שיפור היעילות התפעולית והרחבת התשתיות הלוגיסטיות בקנה מידה לאומי.

לסיכום

בשנים הקרובות צפוי "גל" ביצוע משמעותי, המתמקד בעיקר בפרויקטי תחבורה עירונית רחבי היקף, לצד חיזוק עצמאות משק המים, העמקת תשתיות הגז ורשת החשמל, וקידום צעדים חדשים בתחומי הסביבה וניהול הגודש. עם זאת, חלק מהפרויקטים כפופים לאי־ודאות ועלולים להיות מושפעים משינויים בלוחות הזמנים, בין היתר בשל מגבלות תקציביות, רגולטוריות והשלכות המצב הביטחוני.