מציאתם של מאגרי הגז הטבעי בישראל מהווה אחת מתגליות הגז הגדולות ביותר בעולם בעשור האחרון. לקידוחי הגז השפעות נרחבות מהותיות על יכולות הכלכליות והפוליטיות של המדינה אך מציבות אותה גם בפני אתגר מהותי הנוגע לפיתוחו, הפקת הגז בפועל ושורה של היבטים דוגמת שמירה על איכות הסביבה, ניצול יעיל של המאגר לאורך שנים ועוד.
ביצוע חיפושים והפקה של גז טבעי נעשה כמעט תמיד על ידי חברות המתמחות בתחום מחו"ל, וזאת בעיקר מפני שהתחום נמצא בראשיתו וקיים מחסור בידע, טכנולוגיה וכוח אדם מומחה, מנוסה ומיומן בתחום.
מומחה זר, על פי החוק ותקנות רשות האוכלוסין בישראל, מוגדר כעובד זר בסטטוס מועדף בזכות מאפיינים מיוחדים דוגמת השכלה, ידע ייחודי, כישורים מיוחדים, הישגים וניסיון שקריטיים לקיום הפרויקט. מרביתם של מנהלי ועובדי החברות הזרות שפועלות בתחום קידוחי הגז והנפט בישראל עונים להגדרה זו.
הליך העסקה של מומחה זר בישראל כולל מספר שלבים ודורש היתר העסקה מיוחדת וכן אשרת עבודה תואמת. השגתם כרוך במספר שלבים ומידע מפורט על כך תוכלו למצוא במאמר ייעודי שכתבנו
כאשר חברה ישראלית או חברה זרה מבקשת להעסיק בישראל (בגבולות מדינת ישראל) עובד זר שהוא מומחה זר, עליה לעמוד במספר דרישות בהתאם לחוקי ונהלי ההגירה של מדינת ישראל ובראשם חוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952.
העסקת מומחה זר בישראל, מחייבת בהוצאת היתר עבודה וכן אשרת עבודה תואמת. הליך זה נחשב להליך בירוקרטי ארוך יחסית שמורכב ממספר שלבים, והוא יכול להימשך למעלה משלושה חודשים. לאור זאת, מומלץ להיערך ולתכנן מוקדם ככל האפשר מהלכים שכאלו. השלבים הם:
לנוכח התפתחות קידוחי הנפט והגז בישראל, עלתה הסוגיה האם דיני ההעסקה של המומחה הזר חלים גם במים הכלכליים באזורי הקידוח, והאם אכן נדרש הוצאת של היתר ואשרה כנדרש בחוק החל בגבולות ישראל.
בשנים האחרונות לא הייתה לכך תשובה חד משמעית וזאת בשל התמהמהות המדינה ביחס להסדרת חוק מתאים ו/או מתן פירוש חד משמעי לחוקים הקיימים ובראשם חוק השטחים התת ימיים התשי"ג 1953, (להלן: "חוק השטחים התת ימיים"), והאמנות הבינלאומיות, אמנת המדף היבשתי ואמנת הים.
כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו חלק מהחברות הפועלות בים במים הכלכליים של ישראל בחרו בצד הבטוח והסדירו את העסקת המומחים הזרים מטעמם על ידי הוצאת היתרים ואשרות עבודה, וחלק העסיקו את המומחים הזרים ללא אשרת עבודה.
אנו, משרד HI Immigration Law, נקטנו במדיניות רחבה והמלצנו ללקוחותינו תמיד לבחור באפשרות הבטוחה – ולהוציא אשרות עבודה גם בעבודה במים הכלכליים, גם אם מדובר בדרך הלכאורה יותר מורכבת וממושכת. נקודת המוצא שהנחתה אותנו הייתה כי זו הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לפירוש החוק והאמנות הבינלאומיות וזו שתעניק ללקוחותינו את השקט והביטחון לבצע את המשימה שלשמה הגיעו לישראל.
ואכן, חוות דעת של משרד המשפטים קבעה בשלב מסוים כי י"יש להחיל את הדין הישראלי הרלוונטי באזורים הימיים על מתקני ההפקה והקידוח שהם חלק "מקרקע הים" המצוי בשטח מדינת ישראל. כמו כן יש לפרש את החוק כמחיל את החוק הישראלי על כל פעילות המתבצעת באזורים הימיים שמיועדת לקדם את ניצול אוצרות הטבע מקרקע הים.
למרות זאת, לאחרונה שונתה המדיניות ומדינת ישראל מאפשרת לחברות הפועלות במים הכלכליים של ישראל להעסיק מומחים זרים ללא הוצאת היתר עבודה ואשרת עבודה תואמת.
מדיניות זו החלה להראות את אותותיה כאשר חברות זרות רבות העבירו את פעילותi לקפריסין דבר שפגע ועודנו פוגע המשק הישראלי. חברות ישראליות שבעבר עבדו עם אותם חברות זרות נשארו ללא עבודה, נסגרו, פשטו רגל וכו'
כך נוצר מצב אבסורדי של איבוד הכנסה, עובדים במים הכלכליים של ישראל ומשלמים בעבור השירותים לחברות קפריסאיות. מדינת ישראל מפסידה פעמיים, היא אינה מכניסה מהוצאות החברות הזרות והיא אינה מכניסה מהאגרות בעבור היתרים ואשרות עבודה.
לצד האמור, יובהר כי הצעת חוק אזורים ימיים, התשע"ח-2017 אשר בחודש נובמבר 2017 עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מצויה כעת בהכנה לקריאה שניה ושלישית, וכי במסגרת החוק המוצע צפויה הסדרה כוללת של הדינים הישראלים החלים באזורים הימיים, ובכלל זה בתחומי "האזור הכלכלי הבלעדי" כהגדרתו בחוק המוצע,
להבנתנו, בהצעת החוק יחילו את חוקי ההגירה אף המים הכלכליים של מדינת ישראל.
משמעות הדבר היא כי יש להחיל את חוקי ההגירה של מדינת ישראל, לרבות החובה להוציא היתר עבודה ואשרת עבודה תואמת לעובדים זרים המועסקים בשטחים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון.
החלת חוקי מדינת ישראל במים הכלכליים הינה אינטרס ראשון במעלה למדינת ישראל, הן מבינת העניין הפיסיקאלי קרי מיסוי, והן מבחינת הסדרת העבודה.
עד לעיגון הנושא בחוק וגיבוש נהלים ברורים בנושא, בכל נושא ההגירה של מומחים זרים, ובפרט בסקטורים או מקרים ספציפיים אחרים, מומלץ לפנות מבעוד מועד למשרד עורכי דין המתמחה בתחום.