פליט – לראשונה אנו נתקלים במושג פליט בספר בראשית פרק יד' פסוק יג' "ויבוא הפליט ויגד לאברם". אדם העונה להגדרה של פליט הינו אדם הנמצא מחוץ למדינתו בשל יחס מפלה (גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה באם זה בהשקפה פוליטית או אחרת). בעקבות היחס המפלה, האדם נאלץ לעזוב או לברוח ממקום מגוריו.
מסתננים – בדרך כלל, בני אדם אשר נכנסים למדינה ללא אישור, לרוב מדובר בפליטים המחפשים מקום שהייה עד תתאפשר חזרתם למדינתם או כאלו המחפשים מקום עבודה המאפשר להם התבססות כלכלית ומשלוח כספים לבני משפחתם.
מבקשי מקלט – אדם מוכרז כפליט לאחר שבקשתו למקלט אושרה, המדינה שאישרה את בקשתו מכירה בסוגיית הסכנה ומעניקה הגנה למבקש המקלט – פליט.
מיהו עובד זר? אדם המגיע למדינה שבה אין לו אזרחות (במדינת ישראל ישנם חמישה תבחינים עיקריים לקבלת אזרחות ישראלית) ומכונים לרוב מהגרי עבודה. במסגרת זו, על המעסיק והעובד מוטלת האחריות לפנות לעורך דין בנושא אישורי עבודה לעובדים זרים.
הוצאת אישור עבודה לעובדים זרים, הינה תחום מורכב מאחר ומדובר בסוגים שונים של עבודות והתמודדות יומיומית בסוגיות הפליטים והמסתננים. מערכת המשפט מתמודדת עם בקשות של אישורי עבודה לעובד זר שהינו בעצם מסתנן שלא קיבל מעמד של פליט.
בשל בעיה זו, של מסתננים ומהגרי עבודה העובדים ללא אשרות עבודה לעובדים זרים, הרשויות בישראל מקשות על הגופים השונים בהוצאת אישורי עבודה לעובד זר.
א. על מנת להיכנס למדינת ישראל על האדם להחתים בדרכונו אישור הקונסוליה הישראלית במדינתו.
ב. ברשות האוכלוסין במדינת ישראל, אישור הקונסוליה יוחלף באישור עבודה התקף לחמש שנים.
ג. בסופו של דבר (או בתחילתו), עובד זר לא יקבל אישורים אלו ללא מעסיק שברשותו היתר העסקת עובד זר.
עובדים זרים החלו להגיע בשנות השבעים בעיקר לתחום המסעדנות (מהמזרח הרחוק) ובתחום הסיעוד (בעיקר מהפיליפינים). ככל שהתקדם הזמן, גם תחום החקלאות החל לקלוט עובדים זרים מתאילנד ובשנות השמונים בעקבות האינתיפאדות ובעיית מחסור בפועלים הפלסטיניים התרחבה תופעת העובדים הזרים גם לביקוש לפועלי בנין. כיום, מדינת ישראל קולטת עובדים זרים ממדינות רבות נוספות כמו רומניה, דרום אמריקה, אפריקה וכד'. יש לציין כי העובד הזר יכול לעבוד אך ורק אצל המעסיק שקיבל היתר לכך.